להתחברות

בית המדרש של בית פרת

קרבן או מקרבן | עמוד דיון

כדי לצפות בתוכן המוצג - עלייך להתחבר קודם למערכת

תגובות אחרונות

user profile image
אודי ליאון
25.10.2015 10:41

ניסוי 2

user profile image
עורך
25.10.2015 10:35
user profile image
עורך
25.10.2015 10:31
user profile image
הרב יובל שרלו
2.03.2015 18:18
שלום לכולם,   כתבתי על הנושא מאמר מסודר בקובץ אחריות ציבורית בישראל: http://www.kotar.co.il/kotarapp/index/Book.aspx?nBookID=97376326 עיקרי טענתי: ניתן לעצב מסלול של חזרת איש ציבור שסרח ליכולת להתמודד עם משרה ציבורית. מסלול זה אינו ענישה, ואין לקבל את העמדה של ״כיוון ששילם אדם את חובו לציבור הוא יכול לשוב״, או התניית האפשרות לשוב במעבר זמן מסוים. מדובר בתהליך, שהתנאי הראשוני שלו הוא הודאה ציבורית בעבירה המיוחסת לו. כל טוב
user profile image
מיכאל ברמץ
8.01.2015 21:16
אני רוצה להמשיך את הכיוון של שירה בן-אלי בעניין ההבחנה בין סוג ה"תשובה" הנדרשת מ"סתם אדם" לבין זו הנדרשת ממי שמבקש להיות איש ציבור. אנחנו יכולים לקיים דיון שלם (ומעניין) על תשובה, כפרה ומחילה באופן כללי. אני בהחלט חושב שיש חשיבות גדולה לאפשר לאנשים לתקן את דרכיהם. אם יותר לי להוציא את הציטוט הזה מעט מהקשרו, אז בתקופות קודמות השתמשו בשיטה של "ילך למקום שאין מכירין אותו" כדי לפתוח דף חלק; אבל כאן אנחנו לא מדברים על מישהו שמחפש אנונימיות ושלא יזכירו לו את עברו, אלא דווקא מישהו שמבקש להיות (שוב, או עדיין) בתפקיד ציבורי – תפקיד שבו רואים אותו, שומעים אותו, אולי הוא אפילו אמור להיות דמות ייצוגית ומודל לחיקוי. במקרה כזה, דומני שאכן הקריטריונים לתשובה צריכים להיות גבוהים יותר.
user profile image
שירה בן-אלי
8.01.2015 21:14

אני רוצה להתעכב רגע על ההבחנה בין פגם מוסרי לבין עבירה פלילית

במיוחד ביחס למקור. אני מבינה את המקור, ביחס לעבירות בין אדם למקום. ז"א לבישת השחורים והליכה למקום לא מוכר, כשהיצר מתעורר, לא "תתיר" אינוס, אבל אולי תאפשר בגידה, שהיא עבירה מוסרית, אבל לא פלילית. ז"א אין בה צד בשר ודם שנפגע.

אני חושבת שראוי מאוד להבחין בין הדברים. האם יהיו מיקרים שנצפה מאדם להיות מוסרי. ז"א "לקדש עצמו במותר לו"?
אני הייתי רוצה, שכשמדובר בנשיא מדינת ישראל, שהוא תפקיד ייצוגי, שאני אוכל לומר על אותו אדם, הוא לא רק "לא רע", אלא הוא אדם טוב. הוא מוסרי. בלי שום קשר לחוק עונשין כזה או אחר.
לעומת זאת, ביחס לתפקידים אחרים, דעתי תהיה שונה.

user profile image
פולינה סקלארבסקי
8.01.2015 21:12

היי רוני, מתחילת הדברים שלך אני מבינה שכל עוד איש ציבור עושה עוול בסתר וכלפי חוץ מסלול חייו נראה ישר, זה תקין ועל החברה לקבל את זה. אחר כך את לוקחת את אותו קו ישר (מה שמכונה בלעז integrity) ומצפה מאותו איש ציבור לנהוג בצורה שתסתדר עם דמותו הציבורית הישרה במהלך המשפט, יתנהל בצורה שתיראה לנו עקבית, יעשה מעשים טובים ובסופו של דבר יחזיר לעצמו את מעמדו שנפגע. זה הגיוני שחברה תרצה לראות במנהיגים שלה אנשים ישרים. מבחינתך, במקרים כמו של סילבן שלום או עמנואל רוזן, סגירת התיקים על ידי בית המשפט עוזרת לחברה להבין שמדובר בסך הכל בניסיון להסיט את האדם הישר מדרכו. מבחינתך אם שני אלה ואחרים היו מורידים פרופיל ועושים טוב (ומוודאים שיראו אותם עושים טוב) אפשר היה לישר את הקו בחזרה. הבעיה שלך איתם היא שהם לא עושים את זה, אלא חוזרים מהר לעיסוקם המקצועי המקורי בלי לתת את הדעת על תדמיתם הציבורית, למרות שלא הורשעו. אני מבינה נכון?

user profile image
אודי ליאון
8.01.2015 21:02

זו באמת שאלה מאוד מאתגרת כאן . מתי נאמר שלמרות שאין ראיות מוכחות יש כאן מספיק "שמועות" שמחייבות נידוי  ומתי זה סתם לשון הרע.

user profile image
רוני שפירא
8.01.2015 21:02

אודי, תודה על המילים הטובות. (א) מהמשך הסיפור הסקתי שכנראה השמועה מבוססת יותר, או יש לה עוגן במציאות. אם בתחילה הייתי יותר בכוון של חפותו של האיש, הרי שבסוף נסוגתי. לכן, אני הרבה יותר חוששת, הרבה יותר מבקשת להן עליי כציבור. (ב) אני לא שוללת את זכותו של איש הציבור לכפור באשמה אבל אני דורשת ממנו להתמודד עם התהודה הציבורית של המשפט שלו. לא להתעלם ממנה, לעשות משהו כדי לשנות את הרושם הרע שהיא יצרה. רוני.

user profile image
אודי ליאון
8.01.2015 18:08

כל הכבוד רוני!

ראשית על היותך החלוץ הנחשוני שהשיק את התגובה הראשונה בבית מדרש שכפול בית פרת – שיהיה במזלט לכולנו . שנית על תושייתך המהירה ומציאתך את המשך הסיפור שאותו העלינו כבר בזכותך לעמוד המקורות שבאתר.

אבל לא לגמרי הצלחתי לרדת לסוף דעתך :
א. מה הסקת מהמשך הסיפור ביחס לתגובתך כאן ?
ב. את מדברת על דרך ההתנהלות של איש הציבור במשפט וכו' – אבל כאן מדובר באנשים שמכחישים מכל וכל את ההאשמה כלפיהם – האם את שוללת את זכותם לכפור בהאשמה?

מקורות אחרונים

המשתתפים שלנו