ההוצאה הלאומית השוטפת לחינוך (סך ההוצאה למעט ההשקעה בנכסים קבועים), במחירים קבועים, עלתה בשנת 2010 ב-3%, בהמשך לעלייה של 4% בשנה קודמת ושל 4% בשנת 2008. בהוצאה השוטפת לחינוך לנפש בשנת 2010 חלה עלייה של 2% בהמשך לעלייה של כ-2% בשנים 2009 ו-2008.
סך כל ההוצאה הלאומית לחינוך, הכוללת השקעה בנכסים קבועים, במחירים קבועים, עלתה גם היא ב-4% בשנת 2010, עלייה זהה לזו של השנתיים הקודמות.
בהשקעות בנכסים קבועים (מבנים לבתי ספר וציוד), במחירים קבועים, נרשמה עלייה של 9% בשנת 2010, וזאת לאחר עלייה של 4%, 16% ו-4% בשנים 2009, 2008 ו-2007, בהתאמה. העליות בהשקעות בארבע השנים האחרונות משקפות בעיקר עליות בהשקעות בנכסים קבועים של הרשויות המקומיות.
בשנת 2010 הסתכמה ההוצאה הלאומית לחינוך ב-66.5 מיליארד ש"ח, המהווים 8.2% מהתוצר המקומי הגולמי.1 ההוצאה הלאומית לחינוך כוללת את ההוצאה בכל מוסדות החינוך הציבוריים והפרטיים, ממוסדות החינוך הקדם-יסודי עד למוסדות לחינוך גבוה, הוצאות משקי בית לשיעורים פרטיים ולספרי לימוד וכו', וכן הוצאות לבניית מוסדות חינוך חדשים ולרכישת ציוד.
בשנת 2010 הממשלה, הרשויות המקומיות והמלכ"רים הממשלתיים מימנו כ-80% מכלל ההוצאה הלאומית לחינוך – יותר מאשר בשנים 2009, 2008 ו-2007. יתרת ההוצאה מומנה ישירות על-ידי משקי הבית באמצעות תשלום שכר לימוד, קניית ספרי לימוד וכו', וכן מתרומות וממענקים למוסדות חינוך שנתקבלו מהארץ ומחו"ל.

לקריאה בדו"ח המלא לחצו כאן