הראי"ה קוק, שו"ת משפט כהן (עניני א"י) סימן קמד ד"ה טו – א עמ' שלז- שלח
נראים הדברים, שבזמן שאין מלך, כיון שמשפטי המלוכה הם ג"כ מה שנוגע למצב הכללי של האומה, חוזרים אלה הזכיות של המשפטים ליד האומה בכללה. וביחוד נראה שגם כל שופט שקם בישראל דין מלך יש לו, לענין כמה משפטי המלוכה, וביחוד למה שנוגע להנהגת הכלל.

הראי"ה קוק, עין איה, ברכות חלק ב, עמ' 35-34
ההערה המוסרית שיש בזה הוא נותן מקום להתבונן על דבר ערך הפועלים בהיותנו על ארצנו, וכמה פרצה טהרת המידות והחסד ע"פ הדרכתה של תורת ה', שכפי יצר טבע לב האדם ירע בעיני בעל הבית בהיות הפועל אוכל מה שעושה, והורה לנו עד כמה נחשבה אכילת הפועלים ממלאכתם כנפשם שבעם לדבר של יושר וצדק, עד שלא להביט אדם על זה בעין רעה …וכשנערוך מערכת פועלים כזאת, נוכל להבין יתר דרכי התיקון שהיו נוהגים ביתר מערכות הפועלים, כי הכל נובע ממעין אחד מקור הרחמים והחסד שהם נחלה לזרע אברהם ע"ה. ובצדק נוכל לקוות כי מידות כאלה וכיו"ב יתעלו בנו למכביר כאשר ישיב ה' את שבותינו, ונהיה בהם לאור גוים להורותם דרכי ה' בהליכות החסד והרחמים

הראי"ה קוק, אורות עמ' מג
האמון המשפחתי בהבנותו ובשכלולו יסוב ויעבור את כל גבוליו וימצא את משקלו הנכון בכל הערכים הייחושיים ימצא את מעמדו הישר הבלתי מעול בין איש לאיש, בין שכיר לשוכרו, בין עובד לנותן העבודה, בין חכמי חידות לעמלי כפים, בין עמים רבים, בין יושבי אקלימים ומדינות שונות, בין התביעות הבשריות לתביעות הנשמתיות אשר לאדם, בין האדם ובין כל היצור, בין חיי שעה לחיי עולם, בין הכל להכל.