, שלום אלי. דבר ראשון, כבוד גדול בשבילי שאתה משתתף בדיון הזה. דבר שני, ביחס לדבריך, המאמר יפיפה, אבל השורה התחתונה, מקוממת אותי. האם אנחנו אורחים במדינה הזו? האם הגענו כאורחים? האם לעולם נישאר בהווייה של אורחים? אני לא אורחת במדינה הזו, ואני גם לא אורחת בבית פרת. אולי יש אנשים שירצו שאהיה אורחת, או שאתמיד בהווייה הזו, אבל אני לא מוכנה לקבל את זה. אני שותפה מלאה, וממילא יש לי הזכות לבצוע לברך ולהתברך, ובבוא העת, אקווה שלא אבוש לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. אני לא רוצה לקחת, ולא רוצה להיתקע בהיעלבות. אני רוצה לתקן. כשאני אומרת תיקון, אני רואה מולי מודל של “צדק מאחה”. מודל זה הינו שיח בין פוגעים לנפגעים בתחום הפלילי (אפשר להשתמש בו, ומשתמשים בו גם בתחומים אחרים, כמו חינוך). הבסיס ליצירת שיח כזה הינו שיש פוגע, יש נפגע, ויש פגיעה, ויש גם מעגלי פגיעה מסביב. גם הפוגע וגם הנפגע, על מנת לשבת ולדבר יחד, צריכים להכיר בפגיעה, אבל גם להכיר שהיא אינה חזות הכל, ושהפוגע הוא אדם שפגע, והנפגע הוא אדם שנפגע. אני לא אכנס לכל המודל, אציין את הסוף, לאחר שיש הכרה בפגיעה, ניתן לעשות תיקון שלה. הנפגע הוא זה שאמור להציע הצעות לתיקון, הוא זה שלוקח אחריות ואומר, זה מה שאני רוצה שיתוקן. אגב, הוא אינו חייב לסלוח, ולכן אני לא מתמקדת בהיעלבות, אלא במעשים לתיקון, לאחר שהתבררה הפגיעה. אני לא יודעת כמה במדינת ישראל יש מוכנות לעשות שיח על הפגיעה, אני לא יודעת האם בבית פרת יש מוכנות לשיח כזה. אולי בגלל זה אני עוקפת כמה מהלכים. אני חושבת שבבית פרת אפשר, צריך וראוי לעשות מעשים לתיקון הפגיעה. אני נפגעת, ואני מוכנה לקחת אחריות על הפגיעה, לשבת עם הפוגע על שולחן הדיונים, ולעזור בתיקון הפגיעה. הפגיעה היא- התעלמות מוחלטת מהתרבות של הורי הוריי, זלזול מופגן והתעלמות מוחלטת ביהדות של הורי הוריי. התעלמות וזלזול שגרמו לכך שאני אחשוב שאין להם מה להציע, ולאורך כל שנות לימודי במוסדות לימוד, לא אלמד שום דבר על התרבות הזו, או על המסורת הזו. כי היא “פשוט אינה”. אני לא נשארת במקום הנעלב. אני לוקחת אחריות. אני מבקשת גם מהמדרשה, שתפסיק להיות שותפה לפגיעה בי, ובכ- 50% מהעם בישראל, ובאחוז דומה של הלומדים בבית פרת, ותחל במעשים של תיקון. לתקן זה לא עניין פעוט, נדרשים מעשים אמיצים, נדרשת לקיחת אחריות. לא מתקנים פגיעה כל כך גדולה בפלסטרים. איך המדרשה יכולה להיות חלק מהתיקון? להביא מרצה מזרחי, שהלימוד הזה בדמו, שירצה מידי שבוע, כהרצאה ראשית, על הנושא באופן כללי. אני לא מכירה את מבוע ואת המכינה, אבל אני מניחה שיש דמיון מסויים- אני מצפה שהדבר יקרה בכל רמות המדרשה. בנוסף לכך, אפשר להביא חבורת עניין שתתמקד בנושא ספציפי- אולי דרך הפסיקה של הרב עובדיה זצ”ל, אולי ברב או הוגה דעות אחר- לחקור את ההגות, ואולי גם איך היא יכולה להשפיע על הממסד הדתי במדינת ישראל. או על תפיסת היהדות של כל אחד בפני עצמו. בבתי פרת- לנסות לראות אם יש חברים שיעבירו חבורות עניין בנושא (אני העברתי חבורת עניין בירושלים השנה, ואשמח להמשיך להעביר). כמו גם להביא, בין שאר המרצים האורחים, מרצים שידברו על תפיסת היהדות בארצות האיסלם. (כמו אלי ברקת לדוגמא).

שלום לבוגרי מדרשת עין פרת,

כאורח “בביתכם” ,  אני מבקש לפתוח בסיפור על אורח שהוזמן לביתו של ר’ ינאי .
והעז לקרוא תיגר על המארג המנוון של היחסים בין בעלי בית לאורחים בבית המדרש,
והגדיר מחדש את לימוד התורה כך שבמרכזו ניצבת האחריות החברתית ולא הלמדנות.

תפיסה זו לדעתי שבה ונבנתה במפגשם של יהודי ארצות האסלאם עם המודרנה והחילון,
והורישה לנו מסורת שעשויה לספק לנו כיום דרכים לפירור הדיכוטומיה המושרשת בין דתיים לחילונים

את עמדתי זו פירטתי כאן  ואשמח לשמוע את דעתכם עליה .

, אם נחזור לשאלה המקורית – האם וכיד זה צריך לבוא לידי ביטוי במדרשה,הצעה פרקטית (אחת מתוך רבות אפשריות):
במדרשה נוהגים להקדיש זמן להיכרות עם זרמים ביהדות.
כמובן שמדובר בצאצאיהם הרעיוניים של זרמים שהתפתחו באירופה של המאה ה-19.
אכן אין שום התייחסות למסורתיות כתופעה יהודית
(דווקא לא כתופעה סוציולוגית כמו שמתן תיאר, הרי גם לאורתודוקסיה אין אנו מתייחסים כך, אלא לומדים טקסטים מכוננים ו/או נפגשים עם דמויות שזה “בדמם”).

אפשר להתחיל בהוספה של שיעור כזה לסדרה של הרצאות על זרמים ביהדות.

אפשר במקביל לעשות חבורות עניין בנושאים קטנים שקשורים
שיתעסקו בקריאת מקורות רלוונטיים
(כאן אפשר לתת מקום לפיוטים, לחומרים מארכיון המדינה, ומה לא – בביס קטן בכל פעם).

זה יאפשר לראות את התגובות בשטח, ולתת מקום לנושא בלי “לוותר” על נושאים אחרים על ההתחלה. עם הניסיון של מחזור אחד כזה, כבר יהיה קל יותר לדון ולהחליט לגבי ההמשך.

שימו לב שבכלל לא התייחסתם למסגרת – מבוע/אלול/בתי פרת – כל תוכנית כזו שונה במה שהיא מאפשרת. אבל מעבר לכך – עולה כאן שאלה עקרונית, באיזה שלב של ההיכרות עם המדרשה צריך להיחשף לתכנים הללו?